ארכיון

בג"ץ: שניים מנעדרי סולטן יעקוב לא יוכרזו חללים

השופטים הוציאו צו ביניים, במסגרתו יהודה כץ וזכריה באומל לא יוגדרו חללים שמקום קבורתם לא נודע עד לדיון בעתירת בני משפחותיהם. הרב הראשי הצבאי הסיק כי שלושת הנעדרים אינם בין החיים, בעקבות פעילותה של ועדה חשאית שבחנה את הנושא לעומק. יונה באומל בתגובה: "התקבל מידע חדש לפיו הילדים בחיים. התייאשנו מהטיפול של הצבא"

שניים מנעדרי הקרב בסולטן יעקוב, יהודה כץ וזכריה באומל, לא יוכרזו חללים שמקום קבורתם לא נודע, עד לדיון בעתירה שהגישו בני משפחותיהם. כך פסקו היום (ב') שופטי בג"ץ בצו ביניים שהוציאו.

משפחות כץ ובאומל דרשו שלא להכריז על בניהם כעל חללים בטרם יוצג בפניהם הדו"ח שנערך בצה"ל בנושא.

בתחילת השנה פורסם כי הרב הצבאי הראשי, תת-אלוף ישראל וייס, הגיע למסקנה ששלושת הנעדרים - כץ, באומל וצבי פלדמן - אינם בין החיים.

ההחלטה הקשה התקבלה בעקבות פעולתה של ועדה חשאית בצה"ל, שדנה בנושא והגיעה למסקנה שניתן לקבוע בוודאות כי שלושת הנעדרים מתים. גורמים המעורבים בפרשה אמרו אז ל-ynet כי לגבי גורלו של זכריה באומל, קיימים פחות פרטים המחזקים את הסברה כי הוא אינו בין החיים, ביחס לשני החיילים האחרים.

יונה באומל, אביו של זכריה, אמר ל-ynet בעקבות פסיקת בג"ץ: "העתירה הייתה ביוזמת משפחת כץ וצריך לתת להם את הקרדיט. יש הרבה אינפורמציה לכך שזכריה עוד בחיים, חלקו הגיע בזמן האחרון, ולכן בית המשפט הגיע להחלטה. עמוס גלעד דיבר בזמנו עם כתב של המגזין 'טיים' ואמר שהוא ראה את זכריה בחיים ב-82'. גם בימים האחרונים חברים של זכריה מקבלים מידע דומה, לפיו הוא בחיים".

"כמו משפחת כץ", אומר באומל, "גם אנחנו התייאשנו מהטיפול של הצבא ופועלים לבד. לא מזמן אמרו לי שהבעיה היא שהצבא חיפש מתחת לקרקע והוא היה מעל לקרקע, והצבא לא האמין שהם בחיים. עובדה שהחיפוש אחר הנעדרים הפך לעניין שלנו ולא של הצבא, אנחנו ההורים המבוגרים דואגים לידלים שלנו. חבל שזה כך, אבל זו עובדה".

הקרב המר

קרב סולטן יעקוב בבקעת הלבנון, בשנת 82', זכור כאחד הקרבות הקשים והטראגיים בתולדות צה"ל. כ-30 לוחמים נהרגו בו ועוד עשרות נפצעו.

גדוד טנקים במילואים, שמרבית חייליו היו בני ישיבות הסדר, הוביל חטיבה שנשלחה לתפוס משולש דרכים מדרום לכפר סולטן יעקוב, אך בשל מודיעין לקוי נקלע לליבו של מערך סורי רווי בכוחות שריון וקומנדו. הגדוד הישראלי המכותר נכתש במשך 20 שעות, עד שהחל לחלץ את עצמו.

מלבד זכריה באומל, צביקה פלדמן ויהודה כץ, נעדרו מן הקרב שלושה חיילים נוספים: אריאל ליברמן וחזי שי, שנפלו בשבי והושבו לישראל לאחר תקופת שבי ממושכת, וכן זוהר ליפשיץ, שנהרג, וגופתו הושבה לאחר שנה.

במהלך השנים נפוצו כמה וכמה ידיעות אודות שלושת הנעדרים הישראלים. בחלק מן הדיווחים דובר על קברים יהודים שהתגלו באיזור, ואילו בדיווחים אחרים דווח על מנות כשרות לליל-הסדר שהוזמנו מן הקהילה היהודית בדמשק. גם סביב טנק המג"ח (פטון) החדיש שבו נלחמו הנעדרים, ושהועבר לאחר הקרב לבדיקות מקיפות בסוריה ובברית המועצות, נוצרו מדי כמה שנים ידיעות חדשות לכאורה על גורל הלוחמים.