מעריב 2004
ינואר 29
זה אותו אלחנן
עמיר רפפורט
בתמונות ששודרו אמש מהראיון עם אלחנן טננבוים בשידורי אל מנאר של החיזבאללה, השבוי הישראלי נראה מעולה. על כל פנים, לא פחות טוב ממה שאני זוכר אותו משנים של שירות מילואים משותף בחיל התותחנים. כבר ממבט ראשון ברור: זה אותו אלחנן. אותו קול. מצמרר.
מספר הבדלים ברורים קיימים בכל זאת: אלחנן, שכולם במילואים קוראים לו ג'ינס, הוא כמובן מבוגר יותר, השיער שלו עכשיו קצר, התלתלים של פעם נעלמו והוא שמן יותר מאשר בעבר ונראה רגוע. במילואים הוא תמיד נראה לחוץ וחסר מנוח.
למען האמת, השידור לא ממש הפתיע את מערכת הביטחון. כבר בתחזיות המוקדמות ציפו בצה''ל לאפשרות שהחיזבאללה יעשה ''תרגיל'' כזה. למרות שההפתעה לא היתה מוחלטת, חלפו דקות ארוכות עד שכל הגורמים במערכת הביטחון בכלל עודכנו על השידור המדהים ועוד יותר זמן עד שהיתה התייחסות אליו.
השאלה המרכזית שנשאלה אמש במערכת הביטחון היתה איזה אמינות יש לייחס לדברים שאמר אלחנן טננבוים בראיון. האמת היא שכל הגורמים הביטחוניים בישראל הכחישו בתוקף את האפשרות שטננבוים הגיע מיוזמתו ללבנון והתעקשו על כך שכל המידע מצביע שהוא נחטף על ידי החיזבאללה ממדינה במפרץ הפרסי. גורמים ביטחוניים גם אומרים בוודאות שהוא לא היה בשליחות כלשהי שקשורה לחיפושים אחרי רון ארד. לדברי גורמים ביטחוניים, צריך לזכור שטננבאום אמר את הדברים כאשר הוא עדיין נתון תחת איום על חייו.
מניתוח ראשוני שנעשה אמש במערכת הביטחון עולה כי אין ספק שמצבו הבריאותי תקין. גם אם סביר להניח שלקראת השיחרור החיזבאללה שיפר את תנאיו של טננבוים והאכיל אותו מזון עשיר כדי שישמין כפי שהוא נראה בצילומים, הצילומים עדיין שמים באור בעייתי את אמינות הדיווחים שהיו למערכת הביטחון ואשר הועברו גם למשפחה על מצב בריאותי חמור, כביכול.
השידור הדרמאטי אמש על ידי החיזבאללה מתח עד לקצה גבול היכולת את העצבים המתוחים של כל מי שעוסק בישומה של עסקת חילופי השבויים. מי שעקב אתמול מקרוב אחרי ההתנהלות במערכת הביטחון היה יכול להבין עד כמה כל פרט ביישום העסקה הוא רגיש, ועד כמה כל תמונה יכולה להקפיץ. ולא רק את בני המשפחה.
עם זאת כדאי לזכור שגם אם מחמם לב וממלא בתקווה (ובמידה פחותה גם משפיל), הראיון הדרמטי עם טננבוים הוא תרגיל בסיסי ביותר בתעמולה, גם ישראל דאגה מבעוד מועד לראיונות עם האסירים הלבנוניים המשתחררים אך אמש הם עדיין לא שודרו.